אפייה עם גב' פתפות - 100% קמח כוסמין

כולם כבר יודעים - שבועות זה פתפותים! צפו בתפריט המשלוחים המלא של פתפותים לחג השבועות - 100% קמח כוסמין, טעים ועשיר. משלוחים לכל הארץ! 

לפעמים יום ירושלים הוא רק תירוץ. למה? כי הפרעצלים שלנו טעימים בכל יום. קחו לכם כמה דקות והכינו לכם פרעצלים שישדרגו את ארוחת הערב או הבוקר שלכם ויחזירו אתכם לילדות.  

לבעלי החמוד יש יומהולדת היום, והעוגה שהוא הכי אוהב זה פאי תפוחים אמריקאי, אתם יודעים, עם הפסים של הבצק מלמעלה וכל הצ'אקלאק. אז במשפט הראשון הוא מבקש את העוגה הזאת, ובמשפט השני אומר בפולניות מרובה: אבל אני יודע שאת עסוקה, ועבדת קשה כל השבוע, אז ממש לא צריך, לא נעים לי להטריח...

רגע לפני שחנוכה נגמר, הנה מתכון לספינג' מעולים מ-100% קמח כוסמין. ואם כבר מיציתם את קיבולת הסופגניות שלכם לחג זה, אז תמיד אפשר לשמור לשנה הבאה, או להזדמנות אחרת שבא לכם להמתיק את היום. תיהנו! 

אתם בטח מכירים את זה - בכל שנה, סמוך לחנוכה, אפשר לשמוע את המשפטים הבאים נזרקים לאוויר: ''כבר אכלתי שלוש סופגניות והחג עוד לא התחיל", "השנה אני לא נוגעת באף סופגנייה", "טוב, נו, רק אחת", "חבל על הקלוריות", "איך אפשר לעמוד בזה" ועוד ועוד...

אנחנו לא מאמינות בקיצוניות לשום כיוון, אז הנה פיתרון ביניים - והוא טעים כל כך! 

מתכון מהיר ובריא שכיף להכין עם הילדים ולאכול ביחד

מתכון לפיצה מדהימה מכוסמין עם המון תוספות טעימות - שגם סוגרת לכם את הפינה של ארוחת הצהריים/ערב

עוד רגע חוזרים לבית הספר, וזה בדיוק הזמן להתאמן על הכנת לחמניות מ-100% קמח כוסמין. למה? כי מה יותר כיף מלדעת ששלחתם את הילדים לבית ספר עם לחמניות שאתם והם הכנתם ביחד, ללא חומרים מלאכותיים, משפרי אפייה או צבעי מאכל?

מתכון לגוואקמולי וסלסה כמו שהסבתא מצ'ילה עושה.

חשים רגשות אשמה כאשר אתם אוכלים חטיף מתוק? חשים אפילו יותר אשמים כשאתם נותנים כאלה לילדים? חכו רגע.

בטח שמעתם לא פעם אנשים מדברים בזכות יתרונותיו הבריאותיים הרבים של קמח הכוסמין. וזה נכון - הוא בריא מאוד, אבל איך בדיוק? אספנו לכם כמה מהיתרונות שלו, ויש הרבה כאלו...

קווים לדמותה של המחמצת - יצור חי עם אופי, צרכים, ולפעמים גם תלונות :)

את הקרדיט על הגנים שאחראים על היכולת לשחק באוכל, אני כנראה חייבת לסבתא שלי – סבתא טובה. כשמה כן הייתה - טובה אלינו מאוד. כל ביקור אצלה לווה באוכל אירופאי מדהים. תחת עינה הצולבת, למדנו לאהוב מיני קציצות רוטטות בעיטורי גזר מושקעים. ולא בכדי, בחרה בה פולה בן גוריון לבשל את האוכל המדהים שלה במעון ראש הממשלה.

כשהיינו קטנים, וכוחה עוד היה בידיה, היתה באה לקיבוץ בפסח, ומשתלטת על המטבח הקיבוצי. מאות ואולי אלפי קניידלאך עברו תחת ידיה הקסומות. בלילות התייצבו שומרים מסביב לסיר להגן עליו מפני צעירי הקיבוץ שחיפשו באופן קבוע במה לדלל את האלכוהול שבדמם, והשמועה על הסיר התפשטה גם לקיבוצים קרובים. אח"כ בליל הסדר עצמו, ישובים על ספסלים ירוקים חורקים, התחילו חלק מהחברים לסחור בקניידאלך כמו היה הביטקוין.

את הלחם הזה אני מקדישה לה בהמון אהבה.

אמא שלי תמיד מספרת שהיא זוכרת שבתור ילדה קטנה, כשעוד גרו בירושלים, היא הייתה הולכת עם סבתא לעבודה בבית של בן ציון דינור, שהיה שר החינוך הראשון, ושלו סבתא בישלה, ושהדבר שהיא הכי זוכרת, זה את קערת החרסינה היפה שעמדה על השולחן ובתוכה תפוחים אדומים בוהקים נדירים, שלא נראו כמותם בשום מקום אחר, כאלו שה"אנשים הפשוטים" אפילו לא ידעו על קיומם. אני לעומת זאת זוכרת שתמיד ידעתי שסבתא טובה הגיעה לביקור אצלנו בקיבוץ, בזכות רמז אחד קטן: תמיד היה בקערת התפוחים בבית של ההורים – תפוח אחד אדום שמישהו לקח ממנו ביס – והחזיר. כי אוכל לא זורקים.